למי שלא מאמין בגרפולוגיה 

לכל כותב יש כתב יד שונה, למרות שיש כאלה שממש דומים זה לזה. אם בודקים מי עומד מאחורי כתבי יד כמעט זהים, או בעלי סממנים מאד דומים, מוצאים בקלות קשר אופייני לאותה קבוצת כותבים.
הדוגמה הבולטת ביותר שזכתה כבר לביקורות שליליות ויש לא מעט בדיחות עליה, היא כתב ידם הבלתי ברור של הרופאים. ראו איזה פלא - ככל שכישורי הרופא רבים יותר, כך גם כתב ידו נעשה פחות קריא. לכן גם קל מאד לזהות כתב יד של רופא.
דוגמה שניה. ככל שהסכלתו של אדם נמוכה יותר, כתב ידו דומה לכתב יד של ילד בבית ספר יסודי. אותיות פשוטות, בדיוק כפי שהמורה "משרטט" על הלוח.
כל בעלי הכתב הגדול, אינם סובלים להתעסק בקטנות ובאופן הפוך בעלי הכתב הקטן, המתאים לשענים, לתכשיטנים, למלטשי יהלומים.
מאחורי כל חתימת שם הכותב, אם היא גדולה מאד, יעמוד אדם רודף כבוד שלא ממש מגיע לו.
כתב יד המשאיר הרבה שוליים ריקים, תמיד משתייכים לאנשים נדיבים. קמצנים לא ישאירו מקום.
אלה דוגמאות פשוטות וקלות לבדיקה.
תנסו לתת בעיה מתמטית למי שכותב ספרות מגושמות שנכתבו באיטיות, ומצאתם את מי שיכשל בפיתרון.
כמו שאמרתי קל מאד לאבחן סממנים פשוטים. על מנת להתייחס לפרטים הקטנים יותר, ולאלה שאינם בולטים מיד לעין הבוחן את כתב היד, אכן צריכה להיות מיומנות והתעסקות רבה עם כתבי-יד, וזה הגרפולוג. זה המענה לכל אותם מפקפקים, אשר בצדק אינם מאמינים למשל לקוראים בקפה למיניהם. אלה צריכים ש"המטופל" ישב מולם, והעוסקים בכך ניחנים בכושר לקרא שפת גוף, הבאות פנים, ומבע עיניים. בדרך כלל הם יודעים גם לתקן את עצמם בקלות כשאיבחונם מתקבל כשגוי.
אין שום קשר בין מיומנויות הגדת עתידות לבין גרפולוגיה. מצד שני מי שמנסה ליחס לגרפולוגיה תכונות שאין ביכולת הגרפולוגיה לתת עליהן מענה, מוליך שולל את הבריות ומוציא שם רע למקצוע.